אחים יקרים לוחמים וחיילים.
בפתיחת פרשת בראשית מביא רש"י את שאלתו הידועה: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? ומבאר רש"י, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
ויש לדייק בזה: הרי התורה היא תורת אמת והוראה נצחית לכל יהודי בכל זמן ובכל מקום, וכיצד תשובת רש"י נוגעת לעבודת הנפש היום-יומית שלנו, ובפרט כאשר יהודי עומד על משמר עמו וארצו?
תורת החסידות מבארת על יסוד דברי המדרש, שכוונת הבריאה כולה היא ש"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים". הקב"ה לא ברא את העולם כדי שיהודי יישאר סגור ומובדל רק בעולמות עליונים של רוחניות, אלא תכלית הבריאה היא הירידה למטה, למקום החומרי, המגושם והחשוך ביותר, ושם דווקא לגלות את אור ה' ולעשות לו דירה. ירידת הנשמה לגוף היא ירידה לצורך עליה, וכך גם ירידתו של האדם לעסוק בענייני העולם הזה, בהגנה ובביטחון הגשמי של עם ישראל.
חייל אמיתי נמדד דווקא בקבלת עול, הוא אינו בוחר את מקום שליחותו לפי נוחותו האישית או לפי רצונו בלבד בלי להביט סביבו, אלא מתייצב היכן שהמפקד מציב אותו.
"כוח מעשיו הגיד לעמו", כאשר יהודי ניגש לענייני העולם מתוך תודעה ש"כל הארץ של הקב"ה היא", הרי גם העיסוק בהגנה פיזית ובשמירה על גבולות אינו פעולה של חול בלבד, אלא הוא חלק בלתי נפרד ממימוש רצונו של הבורא בשמירה על פיקוח נפשם של כלל ישראל.
מכאן נגזרת האחריות העמוקה המוטלת עלינו, כחיילים חרדים שנמצאים בשליחות זו.
אהבת ישראל אינה תלויה במדרגתו של הזולת ובמעשיו; תניא קדישא מלמד שכל ישראל הם אחים ממש מצד שורש נפשם באלוקים חיים, וההבדלים החיצוניים של לבוש, השקפה או רקע אינם אלא רובד חיצוני.
במקום שבו אנו נמצאים, במפגש היום-יומי עם יהודים מכל שדרות העם, מוטלת עלינו השליחות להיות דוגמה חיה לשילוב אמיתי של תורה ומצוות בדקדוקן יחד עם מסירות נפש להצלת הזולת. אין מקום להתנשאות ואין מקום לריחוק, אלא דווקא להרבות באהבת חינם פשוטה, במאור פנים ובקירוב לבבות.
השילוב הזה אינו פשרה או ויתור חלילה על קוצו של יו"ד בהלכה או בשקידת התורה, אלא הוא גילוי עמוק של "דירה בתחתונים": להביא את קדושת התורה, את היראת שמיים ואת מאור הפנים אל תוך חיי המעשה והשירות, ולשמש עדות חיה לכך שעם ישראל כולו הוא גוף אחד, שבו כל יהודי ערב לחברו וקשור עמו בקשר נשמתי בל יינתק.
יהי רצון שכל הפצועים ירפאו מהרה רפואה שלמה בגופם ובנפשם, ושכל החיילים ישובו לבתיהם לשלום.
בברכת חזק ואמץ, לקדושת המחנה, לאהבת ישראל ולניצחון מוחלט!