אחים יקרים חיילים ולוחמים.
אנו נקרא בע"ה בשבת קודש זו את פרשת 'כי תבא'', הפרשה הפותחת במצוות ביכורים ומציבה את יסודות ההודאה והחיבור לקדושת ארץ ישראל, שבת זו גם מיוחדת כי הינה שבת המברכת את כל ימי השבוע הבא שבו נציין יום הקדוש ח"י באלול, יום הולדתם המשותף של שני המאורות הגדולים, הבעל שם טוב הקדוש, מייסד החסידות הכללית, ורבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, מייסד חסידות חב"ד.
הפסוק הפותח, "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ", מעורר שאלה מעניינת בדיוק לשון הפסוק, מדוע פתחה התורה בלשון "וְהָיָה", שדרשו חז"ל שאינו אלא לשון שמחה?
ביאור הענין על פי דברי אדמו"ר הזקן בעל התניא, כי עיקר השמחה בעולם היא דווקא בשעה שהאדם מביא את פירות עמלו הגשמי ומקדיש אותם לקודש. ובתוך כך, עבודת הביכורים מתחילה בלקיחת ה"ראשית", הפרי הראשון והמובחר ביותר, והנחתו בטנא לפני הכהן, מתוך ביטול עצמי והכרת הטוב לבורא עולם. זוהי ההוראה הנצחית שכל כוח, גבורה ויכולת מעשית שניתנו לאדם, אינם אלא כלי ומשכן לגילוי רצון הבורא יתברך שמו.
עניין מקבל אור מיוחד בחיבור לשבת זו, המכינה אותנו ליום ח"י באלול. תורת החסידות מלמדת שח"י באלול הוא ה"חיוּת" והנשמה של חודש אלול כולו. הבעל שם טוב הקדוש גילה את מעלתה האינסופית של הנשמה היהודית ואת גודל החיוב באהבת כל יהודי כבן יחיד של המקום, ורבנו הזקן ביאר בפרק ל"ב בתניא קדישא את היסוד הלמדני והפנימי של מצוות "ואהבת לרעך כמוך", שכשמעמידים את הנפש עיקר ואת הגוף טפל, מתגלה שכל ישראל הם אחים ממש מצד שורש נשמתם בה' אחד.
עניינם של שני המאורות הללו הוא להחדיר את אור פנימיות התורה אל תוך עולם המעשה, לפעול בעולם מתוך תוקף של שמחה וקדושה, ולגלות את הניצוץ האלוקי החבוי בכל פרט ופרט של המציאות.
מתוך כך מתבררת גודל האחריות והשליחות המוטלת עלינו, כחיילים חרדים הניצבים כעת במערכה הצבאית והביטחונית המורכבת על הגנת עמנו ושמירת נפשות בית ישראל. השירות שלנו במדים, שבו אנו מקפידים על קלה כבחמורה, מוסרים נפשנו על תפילה בציבור, לימוד תורה, כשרות וצניעות, לצד נשיאה בעול ההגנה המבצעית בקו האש, בחמ"ל או בעמדות השמירה, הוא בבחינת 'הנחת הביכורים' ב'טנא' של דורנו.
אנו מקדישים את כוחות הגוף והנפש להצלת כלל ישראל מתוך ידיעה ברורה כי "לה' הארץ ומלואה".
המפגש היומיומי של החייל החרדי בן התורה עם כלל אחינו הלוחמים מכל חלקי הציבור, שכם אל שכם בשטח ובמשרד, הוא השדה שבו אנו נדרשים ליישם את תורת ח"י באלול במלוא תוקפה. השליחות שלנו היא להרבות אהבת חינם אמיתית, לראות את נקודת הקדושה והמסירות שבכל יהודי, ולשבור את כל מחיצות הפירוד והריחוק.
הרבי מליובאוויטש שינן והדגיש שוב ושוב בשיחותיו הקדושות: חוזקו של מחנה ישראל בגשמיות, ההצלחה המבצעית, הדיוק בלחימה והשמירה הפיזית על חיי הלוחמים, תלוי ויונק באופן בלתי נפרד מקדושתו ומחוסנו של המחנה ברוחניות. קיום התורה והמצוות אינו עניין של הפרט בלבד, אלא הוא השריון הרוחני המגן על הכלל.
כאשר חייל חרדי שוקד על דף גמרא או פרק משניות בין משימה למשימה, מדקדק במצוות ומאיר פנים לכל חבריו לנשק בעין טובה ובאהבת ישראל צרופה, הוא משרה שכינה בתוך המחנה וממשיך שמירה עליונה, כדברי הפסוק בפרשתנו המבטיח את עליונותו וסגולתו של עם ישראל: "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר". מתוך האחדות הפנימית הזו, השואבת מאורם של הבעל שם טוב ובעל התניא, נזכה להכריע את כל שונאינו בגשמיות וברוחניות.
יהי רצון שכל הפצועים יזכו במהרה לרפואה שלמה מן השמיים, רפואת הנפש ורפואת הגוף בתוך שאר חולי ישראל, ושכל החיילים ישובו לבתיהם בריאים ושלמים בגופם ובנפשם, מלאים בתורה ומצוות. ונזכה כולנו להיכנס לימי הרחמים מתוך כתיבה וחתימה טובה, לשנת גאולה וישועה, ולראות בהתגלות בניין בית מקדשנו ותפארתנו בקרוב ממש, כהבטחת הפסוק החותם את ברכת הביכורים:
"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (דברים כו, טו), ומתוך קדושת המחנה ואהבת ישראל אמיתית, יערה עלינו ה' ממרומים ברכה, שלום וישועה שלמה.
בברכת חזק ואמץ, לשבת קודש מבורכת, לקדושת המחנה, לאהבת ישראל ולניצחון המוחלט!