אחים יקרים לוחמים וגיבורים.
בע"ה נקרא השבוע את פרשת 'עקב', הפרשה המעבירה אותנו אל עומק עבודת הבירורים וההכנה לכניסה לארץ ישראל, בתוך ימי 'שבע דנחמתא' המעלים את עם ישראל מדרגה לדרגה.
הפסוק הפותח, "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ", מעורר שאלה ידועה בלשון רש"י: מדוע השתמשה התורה בלשון "עקב"? מפרש רש"י: "המצוות הקלות שהאדם דש בעקביו תשמעון". למילה "עקב" ישנן שתי משמעויות פנימיות: הראשונה היא ה"עקב" שבגוף, האיבר הנמוך ביותר, המייצג את קבלת העול הפשוטה, את אותן מצוות "קלות" שנראות לכאורה משניות אך הן אלו שמבססות את כל קומת האדם. המשמעות השנייה היא "עקבתא דמשיחא", הדור האחרון שלפני הגאולה, הדור שבו אנו נמצאים כעת.
החידוש החסידי הנפלא הוא שדווקא בדור ה"עקב", שבו החושך והסתתרות הפנים מגיעים לשיאם, הקב"ה דורש מאיתנו דבקות דווקא במצוות הקלות ובמסירות נפש שמעל הטבע, שכן דווקא דרך ה"עקב" מתגלה האור הגדול ביותר של הגאולה.
הענין מתעצם בהמשך הפרשה, כאשר התורה מתארת את שבירת הלוחות הראשונים ואת נתינת הלוחות השניים, ומפרטת את הפרשייה השנייה של קריאת שמע – "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ". חסידות מבארת כי הלוחות השניים ניתנו רק לאחר עבודה של תשובה וביטול עצמי, ובכך כוחם עדיף על הלוחות הראשונים. הפרשייה השנייה של קריאת שמע מדגישה את העבודה בעולם החומרי, "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ", המשלבת את לימוד התורה הרוחני עם הפעילות המעשית בעולם הגשמי.
עבודה זו מותנית באחדות מלאה, כפי שנאמר "לעבדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם", בלשון רבים, ללמדנו שהמשכת הברכה והמטר על הארץ תלויה בעבודה משותפת ובאחדות המחנה. האהבה והערבות ההדדית בין חלקי העם הן לא רק הנהגה מוסרית, אלא הן התנאי הלמדני והרוחני לקיומה של השכינה בתוכנו.
היסודות הללו נוגעים בלב השליחות שלנו כחיילים חרדים בצבא הגנה לישראל, המשלבים תורה וצבא בעיצומה של מלחמת התקומה המורכבת. השירות שלנו במדים, בתקופה זו של "עקבתא דמשיחא", אינו בדיעבד או פשרה, אלא הוא-הוא השליחות הרוחנית והלאומית העמוקה ביותר.
כאשר חייל בן תורה נמצא בקו האש, בטנק, בחמ"ל או בשטח הכינוס, ומקפיד על קלה כבחמורה, אם זה בהנחת תפילין, בשמירת הלשון, בקביעת עתים לתורה בין משימה למשימה או בהקפדה על כשרות וקדושת המחנה, הוא מחדיר את בחינת ה"עקב" ואת קדושת הלוחות לתוך המציאות המבצעית הקשה ביותר. בו בזמן, המפגש היומיומי שלו עם אחינו מכל שדרות האומה, כשהוא נעשה מתוך מאור פנים, כבוד הדדי ואהבת חינם הפורצת מחיצות, הוא התיקון האמיתי לפירוד והמפתח לניצחון. החייל החרדי מוכיח בגופו וברוחו שאין שום סתירה בין עולם התורה לבין הנשיאה בעול הלחימה, אדרבה, השניים משלימים זה את זה ויוצרים חוסן רוחני וגשמי שאין שני לו.
הרבי מליובאוויטש שינן והדגיש ללא הרף בשיחותיו לחיילי צה"ל ולמפקדיו: החוזק הצבאי והטקטי של המחנה בשדה הקרב, היכולת להכריע את האויב, הדיוק המודיעיני והשמירה על חיי הלוחמים, יונק באופן ישיר ובלתי אמצעי מחוסנו וטהרתו של המחנה ברוחניות. התורה והמצוות שאנו מקיימים בשטח אינן זכות פרטית של החייל, אלא הן-הן תורת הלחימה היהודית והשריון המבצעי האמיתי המגן על האומה כולה.
חייל שמקפיד על "המצוות שהאדם דש בעקביו" בתוך הלחץ המבצעי, מחזק את הרוח של כל חבריו לנשק וממשיך עליהם שמירה עליונה, כהבטחת התורה בפרשתנו: "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם".
בפרשתנו אנו קוראים גם את הפסוק המרכזי "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". הלוחם היהודי יודע שהכוח הפיזי והכלים הטכנולוגיים הם ה"לחם", אך ה"חיות" האמיתית והניצחון נובעים ממוצא פי ה', מהתורה, המצוות והאחדות של עם ישראל. השליחות שלנו כחיילים בני תורה היא להיות החוליה המחברת, להפיץ אהבת חינם ללא תנאי, ולהראות שדווקא מתוך עבודת ה"עקב" במסירות נפש, אנו מביאים את הנחמה והישועה לכלל ישראל.
שהקב"ה ישמור את צאתכם ואת בואכם, יפרוש עליכם סוכת שלום, ויעניק לכם תושייה מבצעית, אומץ לב וניצחון מוחלט ומוחץ על כל שונאינו.
יהי רצון שהפצועים הגיבורים יזכו לרפואה שלימה ומהירה, רפואת הנפש ורפואת הגוף בתוך שאר חולי ישראל, ושכל הלוחמים יחזרו לבתיהם לשלום, בריאים ושלמים ברוח ובגוף, עטורי ניצחון ותהילה. ונזכה לראות בהתממשות הגאולה השלימה ובבניין בית המקדש השלישי, כפי שמבטיח לנו הפסוק הנשגב בפרשתנו: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח, י) – ומתוך הדבקות בתורה, האחדות והגבורה במערכה, ננצח ונביא שלום, ברכה וגאולה שלמה לכל עם ישראל.
בברכת חזק ואמץ, לקדושת המחנה, לאהבת חינם ולניצחון המוחלט!