סרן ישראל יודקין הי"ד, סגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי "נצח יהודה" בחטיבת כפיר, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ביום י"ד באייר התשפ"ד, לאחר שנפגע מירי צלף בעודו מזנק להציל חייל שלו שנפצע, והוא בן 22 בנופלו.
עילוי בלימודים ומנהיג מלידה
ישראל הי"ד, בנם של טוביה הכהן וציפורה, נולד ביום ה' בסיוון תשס"א (27.5.2001) וגדל בכפר חב"ד, בבית חם לצד שבעת אחיו ואחיותיו: לוי, אלה, חיים, דב, יוסף, מנחם ושמואל.
כבר מצעירותו ניכר בישראל שילוב נדיר: מחד גיסא נחשב לעילוי בלימודיו, ומאידך גיסא היה מנהיג מלידה, שהשפיע בצניעותו ובחום ליבו על כל סביבתו. אמו, ציפי, מספרת על דמותו השופעת אור:
"לישראל היה לב טוב במיוחד, טוב הלב נשפך ממנו. הוא תמיד ראה את השני. מבחינתו – הכול טוב לו. תמיד קליל, צוחק ועם חוש הומור. כשהוא היה מגיע הביתה הייתה אווירה".
"זאת הזכות שלי": הקשר המיוחד עם סבא
מסירותו של ישראל לזולת התבטאה קודם כל בתוך המשפחה. אמו מספרת כי בתקופת הקורונה, לאחר שסבו חלה ולא שב לחלוטין לעצמו, חילקו ביניהם הנכדים תורנות בשבתות כדי ללוות את הסב, שהיה "משפיע" במרכז חב"ד 770 בכפר, לתפילת שחרית ובחזרה.
על אף שישראל היה חוזר מהשירות הצבאי התובעני רק פעם בשבועיים, הוא מעולם לא ויתר על חלקו: "הוא היה מצלצל לאבא שלי בימי שישי, מתעניין בשלומו ושואל מתי עליו להגיע בשבת כדי לקחת אותו. אבא שלי היה אומר לו: 'לא, ישראל, אתה תישן, תנוח, עבדת קשה בצבא. אחים שלך יעשו את זה'. ישראל היה עונה לו: 'לא, סבא, אני מחכה כל השבוע לבוא לקחת אותך. זאת הזכות שלי'".
אמו נזכרת בחיוך כיצד היה מבקש ממנה להעיר אותו, וקם מיד "כמו חייל". היא הייתה מביטה בו מהחלון כשהוא "רץ כצבי", עושה את המצווה בשמחה ובקלילות, וחוזר ומספר לה בהתלהבות כמה נהנה מהדרך עם סבו.
הדרך הפיקודית ב"נצח יהודה" והדאגה לחיילים
ביום 27.8.2020 התגייס ישראל לצה"ל. הוא החל את דרכו כלוחם בגדוד החרדי "נצח יהודה", התקדם במהירות לתפקיד מפקד כיתה, יצא לקורס קצינים ומונה לסגן מפקד פלוגה (סמ"פ) בגדוד.
כקצין וכמפקד, היה ישראל פורץ דרך ודמות להערצה. הוא ראה בלוחמיו את שליחותו העליונה; דאג לבקר באופן אישי חיילים בודדים, יזם הקמת בית חב"ד ייעודי בשטחי הכינוס, ופעל ללא הרף כדי לגשר בין חיילים חרדים לחילונים ובין לוחמים מרקעים שונים בפלוגה.
מנהיגותו המיוחדת התבטאה גם בוויתור העצמי שלו למען פקודיו. בחודש וחצי הראשונים של המלחמה, כאשר לא השתחרר כלל הביתה, שאלה אותו אמו בוואטסאפ מדוע אינו מגיע. תשובתו שיקפה את אופיו המזוקק:
"בכל שבוע יש אפשרות למספר מסוים של חיילים לצאת, ואני מעדיף שקודם כל החיילים שלי יצאו למשפחות שלהם. 'אני האחרון'."
גבורה אחרונה בצפון הרצועה
במהלך המלחמה נכנס ישראל יחד עם פלוגתו להילחם בעומק רצועת עזה. ביום י"ד באייר תשפ"ד (22.5.2024), במהלך פעילות מורכבת לסיכול תשתיות טרור במרחב צפון הרצועה, נקלע הכוח לקרב קשה והיתקלות עם מחבלים.
כאשר אחד מחייליו נפצע באש האויב, ישראל לא היסס לרגע. מתוך רעות עמוקה וערכי פיקוד עליהם התחנך, הוא זינק קדימה תחת אש כדי להציל את חיילו, ונפגע אנושות מירי צלף. באותו הקרב נפל לצידו גם סמ"ר אליהו (אלי) חיים אמסלם הי"ד. השניים היו החללים הראשונים של גדוד "נצח יהודה" שנפלו בקרבות המלחמה ברצועת עזה. לאחר מותו, הועלה ישראל מדרגת סגן לדרגת סרן.
סרן ישראל יודקין הי"ד הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ביום ט"ו באייר התשפ"ד. הוא הותיר אחריו הורים כואבים, שבעה אחים ואחיות, וגדוד שלם שאיבד מפקד נערץ, לוחם משכמו ומעלה וגיבור ישראל.
יהי זכרו ברוך.